מאז הגן לימדו אותי שהחודש העברי הראשון הוא תשרי.
ואז השנה, ביום הכיפורים התברר לי לפי הפסוק התורה שהחודש תשרי הוא בכלל החודש השביעי..
כי כתוב ככה "בחודש השביעי בעשור לחודש" אבל לכולם ידוע שכיפור יוצא ב-י' בתשרי
אז איפה הקטש פה? מישהו יכול להסביר לי במה מדובר?
או שאני בכלל טועה בהבחנה שלי?
שתף\י עם חבריך ברשות החברתיות הבאות:
שלום קרן, שאלה מעולה,
מצאתי לך הסבר נהדר באתר "אחינו", להלן ההסבר:
"החודש הזה לכם ראש חודשים, ראשון הוא לכם לחודשי השנה"!
אם חשבנו שראש השנה היהודי חל בתשרי וחודש ניסן הוא איפשהו באמצע השנה, בואו נכיר מושג חדש: חודש ניסן, כפי שמבהירה התורה בספר שמות פרשת בא, הוא החודש הראשון בשנה. "החודש הזה לכם ראש חודשים" אומרת התורה על חודש ניסן, "ראשון הוא לכם לחודשי השנה".
ראש חודשים או ראש השנה
אז נכון, גם ראש השנה המקורי בא' תשרי נשאר במקומו ולא הייתה הכוונה שנתחיל לתקוע בשופר בראש חודש ניסן… אלא שראש חודש ניסן הוא "ראש חודשים" בעוד ראש חודש תשרי הוא "ראש השנה". משמעות החלוקה הזו נעוצה בהפנמת פירוש המילה "חודש" לעומת פירוש המילה – "שנה". "חודש" הוא משורש "חדש" ומסמל את ההתחדשות, החדשנות והיצירה מחדש הקיימת בכל חודש בחודשו עם לידתה מחדש של הלבנה, בעוד "שנה" מתפרשת במובן ההפוך: "למה נקרא שמה 'שנה'? לפי ששונה (חוזרת) על מה שהיה בקודמתה" אמרו חכמינו ז"ל. שנה, אפוא, היא על שם השגרה בעוד חודש הוא על שם ההתחדשות. שגרה מול התחדשות. שנה מול חודש.
בניסן נגאלו, בניסן נולדנו מחדש
השנה אמנם מתחילה בחודש תשרי בתאריך בו נברא העולם ויצא למסלולו הטבעי והשגרתי, יום אחר יום, שנה אחר שנה, כשחוק התנה הקב"ה עם מעשה בראשית שלא ישנו מתפקידם. אך מניין החודשים – ספירת ההתחדשויות, נעשית, מאז יציאת עם ישראל ממצרים בעקבות חודש ניסן. חודש ניסן הוא הראשון בו עם ישראל נגאלו, נבראו ונולדו מחדש, הפכו מעם עבדים לעם סגולה וקיבלו את מ"ט שערי הקדושה במקום מ"ט שערי הטומאה. לכן, את החודשים מונים לחודש ניסן (אייר= החודש השני, סיון = החודש השלישי וכן הלאה) אך השנים ממשיכות להתחיל ולהסתיים ביום בו התחיל המסע השגרתי של העולם – ראש השנה.
והנה הקישור למאמר באתר "אחינו" :
אסף גורן
אתר אחינו
שאלה מעולה, ואת לא הראשונה ששואלת בגדול הנושא נחקר ע"י לא מעט חוקרי דת והיסטוריה.
ציון חג ביומו הראשון של חודש תשרי נעדר מרוב ספרי התנ"ך. במקרים מסוימים אפילו נחגגים חגים אחרים במועד הזה, או סמוך אליו, אך חג זה אינו מוזכר כלל. מעבר למצוות הנוגעות לחג המופיעות בספר ויקרא ובספר במדבר, הפעם הראשונה שבה מוזכר אירוע חגיגי שאירע בתאריך זה היא בספר עזרא, שם מסופר על קריאה בתורה ביום א' בתשרי. הראשונים שעוסקים בחג הזה במשמעותו כראש השנה הם חז"ל בסדרי המשנה ובתוספתא. אלו כתבו את כתביהם בסביבות שנת 200 לספירה הנוצרית, אך לא מן הנמנע שהם מתעדים מסורות קדומות יותר.
נראה שמתישהו במהלך המאות ה-2-1 לספירה הנוצרית, הטעינו חכמי ישראל משמעות חדשה בחג המסתורי שמתואר בספרי ויקרא ובמדבר, ונתנו לו את מעמדו הבכיר שאותו אנו מייחסים לו כיום. הם קבעו כי מדובר ביום השנה לבריאת העולם, וביום שבו נשפטים בני האדם על מעשיהם בשנה החולפת ובו נקבע גורלם לקראת השנה הבאה.
ככל הנראה הבחירה בראש השנה בסתיו על פני ראש השנה האביבי שהיה נפוץ בכל המרחב (כך למשל גם ראש השנה האיראני נחוג עד היום בסביבות מרץ), נועדה על מנת להיבדל מן העמים היושבים סביב. נוסיף עוד, שייתכן שחורבן בית המקדש וניתוק הקשר הפולחני-דתי עם החקלאות, סייע בשינוי הזה בלוח השנה.
שלום קרן, שאלה מעולה,
מצאתי לך הסבר נהדר באתר "אחינו", להלן ההסבר:
"החודש הזה לכם ראש חודשים, ראשון הוא לכם לחודשי השנה"!
אם חשבנו שראש השנה היהודי חל בתשרי וחודש ניסן הוא איפשהו באמצע השנה, בואו נכיר מושג חדש: חודש ניסן, כפי שמבהירה התורה בספר שמות פרשת בא, הוא החודש הראשון בשנה. "החודש הזה לכם ראש חודשים" אומרת התורה על חודש ניסן, "ראשון הוא לכם לחודשי השנה".
ראש חודשים או ראש השנה
אז נכון, גם ראש השנה המקורי בא' תשרי נשאר במקומו ולא הייתה הכוונה שנתחיל לתקוע בשופר בראש חודש ניסן… אלא שראש חודש ניסן הוא "ראש חודשים" בעוד ראש חודש תשרי הוא "ראש השנה". משמעות החלוקה הזו נעוצה בהפנמת פירוש המילה "חודש" לעומת פירוש המילה – "שנה". "חודש" הוא משורש "חדש" ומסמל את ההתחדשות, החדשנות והיצירה מחדש הקיימת בכל חודש בחודשו עם לידתה מחדש של הלבנה, בעוד "שנה" מתפרשת במובן ההפוך: "למה נקרא שמה 'שנה'? לפי ששונה (חוזרת) על מה שהיה בקודמתה" אמרו חכמינו ז"ל. שנה, אפוא, היא על שם השגרה בעוד חודש הוא על שם ההתחדשות. שגרה מול התחדשות. שנה מול חודש.
בניסן נגאלו, בניסן נולדנו מחדש
השנה אמנם מתחילה בחודש תשרי בתאריך בו נברא העולם ויצא למסלולו הטבעי והשגרתי, יום אחר יום, שנה אחר שנה, כשחוק התנה הקב"ה עם מעשה בראשית שלא ישנו מתפקידם. אך מניין החודשים – ספירת ההתחדשויות, נעשית, מאז יציאת עם ישראל ממצרים בעקבות חודש ניסן. חודש ניסן הוא הראשון בו עם ישראל נגאלו, נבראו ונולדו מחדש, הפכו מעם עבדים לעם סגולה וקיבלו את מ"ט שערי הקדושה במקום מ"ט שערי הטומאה. לכן, את החודשים מונים לחודש ניסן (אייר= החודש השני, סיון = החודש השלישי וכן הלאה) אך השנים ממשיכות להתחיל ולהסתיים ביום בו התחיל המסע השגרתי של העולם – ראש השנה.
והנה הקישור למאמר באתר "אחינו" :
אתר אחינו